סרטן עור בישראל: למה חשיפה לשמש הופכת גילוי מוקדם לקריטי
ישראל: סביבה מאתגרת לבריאות העור
ישראל נמצאת באזור גאוגרפי שחושף את תושביה לרמות קרינה אולטרה-סגולה (UV) גבוהות במיוחד. מדד ה-UV בישראל מגיע בחודשי הקיץ לערכים של 10-12 - רמה המוגדרת כ"גבוהה מאוד" עד "קיצונית" על ידי ארגון הבריאות העולמי. גם בחודשי החורף, מדד ה-UV בישראל גבוה יחסית בהשוואה למדינות אירופה, ובימים בהירים עשוי להגיע לערכים של 4-6.
שילוב של קרינה חזקה לאורך רוב ימות השנה, אקלים חם שמעודד שהייה בחוץ, ואוכלוסייה שחלק ניכר ממנה בעל עור בהיר (במיוחד יוצאי אירופה ואמריקה) יוצר מתכון לשיעורי סרטן עור גבוהים במיוחד. ישראל היא אחת המדינות עם שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר בעולם של סרטני עור לא-מלנומתיים.
המספרים: סרטן עור בישראל
הנתונים האפידמיולוגיים מצביעים על תמונה מדאיגה שמחייבת תשומת לב ציבורית. בכל שנה מאובחנים בישראל כ-15,000 מקרים חדשים של סרטן עור לא-מלנומתי. קרצינומה של תאי בסיס (BCC) היא הגידול השכיח ביותר, עם שיעור היארעות של כ-188 מקרים לכל 100,000 תושבים - מספר גבוה בהשוואה למדינות מערביות רבות. קרצינומה של תאי קשקש (SCC) מגיעה למקום השני, עם שיעור של כ-58 מקרים לכל 100,000 תושבים.
מספרים אלה ממקמים את ישראל בין המדינות עם שיעורי סרטן העור הגבוהים ביותר בעולם. מגמה זו הולכת ומתחזקת עם השנים, בין היתר בשל הזדקנות האוכלוסייה וחשיפה מצטברת לשמש לאורך חיים.
מי בסיכון גבוה במיוחד
בעוד שכל אדם עלול לפתח סרטן עור, ישנם גורמי סיכון שמגבירים את הסבירות באופן משמעותי:
אנשים עם עור בהיר, עיניים בהירות ושיער בלונדיני או אדמוני נמצאים בסיכון הגבוה ביותר. אוכלוסייה זו, המסווגת כטיפוסי עור 1 ו-2 על פי סולם פיצפטריק, מייצגת חלק משמעותי מתושבי ישראל, במיוחד יוצאי מזרח אירופה ומרכז אירופה. העור הבהיר מכיל פחות מלנין - הפיגמנט שמגן מפני קרינת UV - ולכן הוא רגיש יותר לנזקי שמש ולפיתוח סרטן עור.
עובדים בחוץ - חקלאים, עובדי בניין, מצילי חיים, גננים, צוותי אחזקה, דוורים ואנשי צבא - חשופים לקרינה מצטברת לאורך שנים רבות. חשיפה כרונית לשמש היא גורם סיכון מרכזי ל-SCC, בעוד שכוויות שמש חוזרות ואינטנסיביות מגבירות את הסיכון ל-BCC.
אנשים עם היסטוריה של כוויות שמש בילדות ובגיל ההתבגרות נמצאים בסיכון מוגבר. מחקרים מראים שכוויות שמש חמורות בגיל צעיר - ובמיוחד כוויות עם שלפוחיות - מכפילות ואף משלשות את הסיכון לסרטן עור בבגרות.
מושתלי איברים ומטופלים בתרופות מדכאות חיסון נמצאים בסיכון גבוה במיוחד - פי 65 עד 250 לפתח SCC ופי 10 לפתח BCC. אוכלוסייה זו דורשת מעקב דרמטולוגי צמוד במיוחד.
אורח החיים הישראלי והחשיפה לשמש
אורח החיים בישראל מעודד חשיפה משמעותית לשמש, הרבה מעבר למה שנהוג במדינות עם אקלים דומה. תרבות החוף הישראלית - שחייה, ספורט ימי ושהייה ממושכת בחופי הים - חושפת את העור לקרינה אינטנסיבית בשעות השיא. פעילויות חוץ כמו טיולים, רכיבה על אופניים, ריצה וגלישה פופולריות מאוד ומתבצעות לעיתים קרובות ללא הגנה מספקת.
שירות צבאי חובה, הכולל לעיתים קרובות אימונים ופעילות ממושכת בחוץ תחת שמש קופחת, מוסיף שנים של חשיפה מצטברת בגיל צעיר. ילדים ומתבגרים ישראליים מבלים שעות רבות בחוץ - בחצרות בתי ספר, במגרשי ספורט ובמחנות קיץ - לעיתים ללא הגנה מספקת מפני השמש.
גם האירועים החברתיים בישראל - ברביקיו, פיקניקים, חגיגות בגנים ובפארקים - תורמים לחשיפה מצטברת משמעותית.
למה גילוי מוקדם כל כך חשוב
החדשות הטובות הן שסרטן עור, כאשר הוא מאובחן מוקדם, הוא מהגידולים הניתנים לטיפול ביותר. BCC ו-SCC שמאובחנים בשלב מוקדם ניתנים לריפוי כמעט ב-100% מהמקרים באמצעות ניתוח מתאים.
לעומת זאת, כאשר האבחנה מתעכבת, הגידול עלול לגדול, לפלוש לרקמות עמוקות (עצבים, סחוס, עצם) ולגרום לנזק מבני ותפקודי שלעיתים אינו הפיך. SCC שאינו מטופל בזמן עלול אף לשלוח גרורות לבלוטות לימפה ולאיברים מרוחקים, מה שמסבך משמעותית את הטיפול ומשפיע על הפרוגנוזה.
גילוי מוקדם משמעותו גם טיפול פשוט יותר, צלקת קטנה יותר, שחזור מוצלח יותר וזמן החלמה קצר יותר. ככל שהגידול גדול יותר, כך הניתוח מורכב יותר, נדרשת הסרת רקמה רבה יותר, והתוצאה האסתטית פחות טובה.
החשיבות של בדיקות סינון סדירות
בדיקת סינון תקופתית אצל רופא עור מומחה היא הדרך הטובה ביותר לגילוי מוקדם של סרטן עור. ד"ר יהונתן קפלן ממליץ על לוח בדיקות המותאם לרמת הסיכון האישית:
אנשים ללא גורמי סיכון מיוחדים - בדיקת עור מלאה אחת לשנה. אנשים עם גורמי סיכון (עור בהיר, היסטוריה משפחתית, עבודה בחוץ, היסטוריה של כוויות שמש) - בדיקה כל 6-12 חודשים. מטופלים שטופלו בעבר בסרטן עור - מעקב צמוד כל 3-6 חודשים בשנים הראשונות ובהמשך כל 6-12 חודשים.
בדיקת הסינון בקליניקת ד"ר קפלן באסותא ובהרצליה מדיקל סנטר כוללת בדיקה ויזואלית מקיפה של כל שטח העור בשילוב דרמוסקופיה - טכנולוגיה שמאפשרת זיהוי שינויים חשודים שלא נראים בעין בלתי מזוינת.
מה אתם יכולים לעשות
מעבר לבדיקות סינון, ישנם צעדים פשוטים שכל אחד יכול לנקוט להפחתת הסיכון:
שימוש יומיומי בקרם הגנה SPF 30 ומעלה, גם בימים מעוננים. הימנעות מחשיפה לשמש בשעות השיא (10:00-16:00). לבישת ביגוד מגן - כובע רחב שוליים, חולצה ארוכה ומשקפי שמש עם הגנת UV. ביצוע בדיקה עצמית חודשית של העור - חיפוש אחר נגעים חדשים, פצעים שאינם מחלימים, או שינויים בנגעים קיימים.
אם הבחנתם בנגע חדש, בפצע שאינו מחלים תוך מספר שבועות, או בשינוי בנגע קיים - פנו לרופא עור ללא דיחוי. בישראל, עם רמות הקרינה הגבוהות שלנו, ערנות ובדיקות סדירות הם לא מותרות - הם הכרח בריאותי ממשי.